החלטה בתיק בש"פ 4617/05

• 1.          ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן נשיא, השופט ח' פיזם) מיום 2.5.05 לפיה דחה בית המשפט המחוזי את עררו של העורר על החלטת בית משפט השלום (סגן נשיא, השופט ר.ש צמח) לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

• 2.          נגד העורר הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירה של סחר בסם מסוכן בצוותא. מכתב האישום עולה כי העורר מכר לשוטר סמוי סם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 5.55 גרם וזאת בצוותא עם אדם אחר. העורר הורשע על-פי הודאתו, בעבירה המיוחסת לו והתיק נקבע לקבלת תסקיר לעניין העונש ליום 14.6.05.

• 3.          בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים. לבקשת העורר, הוגש תסקיר מעצר ובו המלצה לשחררו לחלופת מעצר בבית אחותו. בית משפט השלום דחה את האפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. הנימוק המרכזי העומד בבסיס החלטת בית משפט השלום נעוץ בכלל, לפיו בעבירות סחר בסמים, למעט מקרים חריגים, יש לעצור את הנאשם עד תום ההליכים. 

• 4.          העורר הגיש ערר על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערר וציין כי מדובר  בעבירה חמורה של סחר בסם מסוכן, שרק במקרים חריגים ניתן לשחרר מי שהואשם בה לחלופת מעצר. בית המשפט המחוזי אף ציין כי בעניינו לאחר שהעורר הודה והורשע בדינו לא עומדת לו עוד חזקת החפות. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי לבעליהם של אחיותיו של העורר יש עבר פלילי, ולמרות שטענה זו הועלתה על-ידי המשיבה בערעור, יש לייחס לה משקל, גם אם לא משקל משמעותי.

• 5.          בעררו לפני טוען ב"כ העורר, כי מהחלטת בית משפט השלום עולה כי מעצרו הנו בבחינת מקדמה על העונש, דבר העומד בסתירה להלכה הפסוקה. העורר מוסיף וטוען כי הערכאות דלמטה התעלמו מנסיבותיו המיוחדות. אלו מתבטאות בכך שמדובר בכישלון חד-פעמי שנבע ממצוקה קשה, כי הוא אינו משתמש בסמים, מה שמקטין את החשש כי יחזור ויבצע עבירות מסוג זה בעתיד, בעת שנתפס הוא היה בעיצומו של קורס של משרד העובדה, דבר המעיד על כוונתו לקיים אורח חיים נורמטיבי, מה שנתמך גם בתסקיר המעצר אשר קובע שאין לו מאפייני התנהגות עבריינים. העורר מלין גם על כך שבית המשפט המחוזי ראה טעם לפגם בחלופת המעצר אשר הוצעה לאור עברם הפלילי של בני זוגן של אחיותיו, משטענה זו כלל לא הושמעה על-ידי המשיבה בדיון בבית משפט השלום. הוא מוסיף, כי אם בית משפט זה ימצא, חרף האמור, פגם בחלופות אלו, הוא יוכל להציע חלופות מעצר אחרות.

• 6.          דין הערר להידחות. ההלכה היא כי מעורבות בסחר בסמים מעידה על מסוכנות רבה, שרק בנסיבות חריגות ובמקרים יוצאי דופן ניתן להפיגה בחלופת מעצר (בש"פ 3899/95 מדינת ישראל נ' ג'מאל, פ"ד מט(2) 164; בש"פ 3927/03 לוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 5635/03 אברג'יל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). במקרה שלפנינו אני סבור שהערכאות קמא צדקו בקביעתן שאין מתקיימות נסיבות מיוחדות כאלו. מה גם שבינתיים העורר הורשע על פי הודייתו, ואין עומדת לו עוד חזקת החפות (ראה: ב"ש 45/79 ויצמן נ' מדינת ישראל, פ"ד לג(2), 673; בש"פ 9837/01 אבו-עיאדה נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 6089/03 לוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

• 7.          התוצאה היא שהערר נדחה.

           ניתנה היום, כ' באייר תשס"ה (29.5.2005).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   ש.י. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: